איך נוחתים???

מקדישים את הפוסט הזה באהבה לכל מי שנחת בחודשים האחרונים
ממסע מעיף ברחבי העולם או מתקופה מיוחדת שנגמרה.
איך נוחתים??

החלטנו לכתוב לכם את זה באקרוסטיכון (כי לא לשווא עברנו 12 שנות בי"ס)

נ – נשימה עמוקה.
בשבועות הראשונים אנחנו בד"כ זוכים לתקופת חסד.
אנחנו חוזרים לחיק המשפחה והחברים, כל היום מספרים על הטיול, מראים תמונות,
משתפים חוויות. גם האנשים הסאחים ביותר מסביבנו יודעים שאין מה להעכיר את האווירה עם דיבורים על העתיד, לימודים וכסף ואנחנו מבסוטים…

כמו כל תקופת חסד, גם זו נגמרת די מהר. כשמתחיל לרדת לכם ההיי (או לפחות הנוחות) של החזרה
סעו לאנשהו!
לטבע, לפסטיבל, לסיני, לחברים בצפון, לים… לכל מקום שיעשה לכם נעים ויחבר אתכם
לווייב של הטיול. אל תישאבו מהר מדי בחזרה לשגרה. יש עוד תהליך שלם לפנינו…
בעולם הצלילה קוראים לזה Decompression, אי אפשר לעלות לפני השטח מהר מדי
זה מסוכן לבריאות.

ח – חברים.
תהיו עם חברים שיכולים להבין את החוויה שלכם, שמקשיבים.
אל תתנו לאנשים להוריד לכם את האנרגיה עם משפטים כמו "זה יעבור לך".
דברו עם חברים מהטיול שחזרו, חברים שטיילו וחברים שיודעים מה זה לעוף על החיים.
לא עולה לכם כרגע מישהו כזה שנגיש לכם?
יש בארץ מאות אלפי אנשים שמבינים את הראש – איפה למצוא אותם?
נדבר על זה בסעיף הבא.

לגבי החברים הישנים שלא מבינים אתכם, אל תוותרו עליהם כל כך מהר…
אם הם אומרים לכם משפטים מבאסים, יכול להיות שהם מאויימים מהחוויה שלכם,
אולי מקנאים ברוח ההתלהבות שלכם.
דברו איתם על זה, תקשיבו להם – כולם ירוויחו מזה.

י – ישראל.
מקום מדהים – אפשר לטייל גם בארץ!
כל שנה באים לכאן עשרות אלפי תיירים וגם מטיילים הארדקוריסטים (אם במקרה אין מלחמה)
יש כאן:
תרבות והסטוריה – ירושלים, מצדה (המאצ'ו פיצ'ו של המזרח התיכון), צפת, בית לחם ועוד
נופים – ים המלח (כמעט אחד מפלאי תבל), מדבר מטורף, כנרת, נחלים בצפון ועוד ועוד
מסיבות – יש לנו את אחת מהסצנות הכי חזקות בעולם – טראנס, מוזיקת עולם, רגאיי
וכל מה שעושה לכם – יש כאן ובענק.
ג'אמים – תחת כל עץ רענן

ת – תחביבים, תרגול, תעופה, תהיו אתם!
תתמידו במה שעשה לכם טוב בטיול:
יוגה, מדיטציה, מוזיקה, ריקוד, יצירה, כתיבה, טיולים.
מה שזה לא יהיה, מה שעשה לכם טוב שם,
קיים גם פה ויעשה לכם טוב!
לבד, עם חברים, בקבוצה, עם מורה – לא משנה איך, רק תמצאו את מה שתומך בכם.

אל תתביישו לנגן בחוץ, לעשות יוגה בים או בבית של ההורים, לפתוח סלק-ליין בפארק השכונתי.
לא נעים זה רק בראש, ואם היה סבבה לעשות מה שרוצים בהודו \ דרום אמריקה
מול תרבויות סופר-שמרניות, למה שזה יהיה לא בסדר פה?
להפך – תראו את זה כמשימה, לתת לאנשים סביבכם השראה להיות מי שהם
ולעשות מה שהם רוצים.
תשארו אתם, זה ימשוך אליכם את האנשים הנכונים.

ה – הורים
אחד הנושאים הכי מאתגרים בחזרה לארץ, אבל פה גם יש את אחד
ההזדמנויות הכי גדולות לצמיחה האישית שלכם.

ההורים הולכים להנחית עליכם את הציפיות, הלחץ והפחד שלהם.
רוב האנשים מגיבים ללחץ הזה ב2 דרכים הבאות:
– לוקחים על עצמם את הלחץ הזה ומתנהגים בהתאם
– מתכסחים עם ההורים ועושים בדיוק ההפך

אנחנו מציעים את דרך האמצע. תקשיבו להם, תאהבו אותם, תתייחסו למה שהם אומרים.
אבל!
אתם אנשים מבוגרים, אתם יכולים להקשיב לדעה מתוך הבנה שזו רק דעה
של אדם אחר – עם נסיון וערכים שונים משלכם.
קבלו את ההחלטות שלכם.

כשתפסיקו לקבל אוטומאטית או לדחות את הדעות של ההורים שלכם
הם יתחילו לכבד אתכם כמבוגרים והשיח איתם ישתנה.

חשוב להבין שההורים שלנו הם ההשפעה הכי גדולה עלינו (נרצה או לא נרצה)
וכל שינוי חיובי שנשיג ביחסים איתם, הוא שינוי ענק בינינו לבין עצמנו.

ר – רגשות
לכולנו יש אותם והם הדבר הכי חשוב בחיים שלנו –
הרגש הוא מה שקובע את החוויה שלנו, לא הנסיבות.

כל מה שאנחנו עושים זה במטרה להשיג או להמנע מרגש מסוים.
יש כאלה שמכחישים את זה שיש להם רגשות, יש כאלה שמשפריצים אותם לכל עבר.

כשאתם בורחים מהכאן ועכשיו לפנטזיות, אנחנו מציעים שתעזבו את הנסיבות החיצוניות.
תתעסקו ברגש: תנשמו, תחקרו, תכתבו, תבטאו באמנות, לכו למטפל.
החופש הכי גדול שיכול להיות לנו בחיים הוא לא בטיול,
הוא מול הרגשות שלנו.

כ – כיוון בחיים.
על זה יש לנו המון מה לכתוב, ונקדיש לזה סדרת פוסטים.

כמה דברים על קצה המזלג:
קחו ת'זמן – אנחנו דור שלוקח לו זמן למצוא.
כמה אנשים אתם מכירים שהתחילו ללמוד ולעבוד, הפסיקו, ניסו עוד משהו ואז עוד משהו?
אנחנו דור שלא מתעסק רק בהשרדות, אנחנו רוצים הגשמה.
ולמה לא? יש לנו אפשרות, העולם של היום גמיש בהרבה מהעולם של הורינו.

לפני שאנחנו בוחרים משהו – האם התנסינו בו? האם אנחנו יודעים מה זה אומר?
תחקרו, תתנדבו, תעבדו בתחום, תשאלו מלא אנשים שאלות.
השאלה העיקרית מבחינתנו היא:
האם העבודה בתחום X תקדם אותי להיות האדם שאני רוצה להיות?
האם אני הולך עם הלב?

כמובן שיש מקום לשיקולים פרקטיים ונדבר על זה בהמשך,
אבל לדעתנו אין יותר פרקטי מ"האם אני אוהב את הדבר שאני עושה 40 שעות בשבוע?".

ה – הכל בסדר.
חוזרים לסעיף הראשון. תנשמו, תהיו סבלניים לתהליך שלכם.
תשארו מחוייבים לעצמכם.
גאנדי נתן את התורה כולה במשפט אחד: "היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם"
זה מתכון בטוח (אם כי לא פשוט) ללהיות אדם שמח ותורם לסביבתו.